צדק חברתי בגיל פרישה 

צדק חברתי בגיל פרישה

צעירים רבים מלינים על כך שיוקר המחיה "מחבל" במאמציהם להתקיים, אין מחלוקת לגבי כך ואף בצדק צעירים רבים צודקים שיש חוסר צדק חברתי בתקופה שבה אנו חיים, אך אף אחד לא שמע אף הד קול של מבוגר, מה יש למבוגרים הפורשים לומר בעניין צדק חברתי... ובכן במאמר זה ארחיב בנושא צדק חברתי לפורשים, ואתן קצת הסתכלות שונה כיצד הדברים נראים דרך העיניים שלהם...

כל יום שאתה לא עובד אתה בגרעון

בכל יום שהפורש יושב בבית הוא נכנס לגרעון, בתור דוגמא נביא את יוסי חשמלאי בן 70 שפרש מעבודתו כשכיר נשארו לו בעזרת השם עוד 15-20 שנה ויותר לחיות, ע"פ סטטיסטיקה, נשאלת השאלה מה אם הסטטיסטיקה תטעה הפעם לגביו והוא דווקא יאריך ימים... נבון יהיה עבורו אם לא יפזר מעותיו לכל עבר בפרישה וישתדל לחסוך ולא להרבות בפיזור כספיו בהנאות העולם.

בכל יום שיוסי לא עובד הוא נכנס לגרעון, נכון הוא צבר חסכונות בחייו, הוא כעת מקבל את קרן הפנסיה שלו, מקבל ביטוח לאומי, ועוד תשלומים כאלו ואחרים שיספיקו לתקופת זמן מוגבלת ומצומצמת מאוד... אילו יוסי לא חסך כסף בנוסף לחסכון הפנסיוני הוא עשוי לאכול את כל כספו מהר יותר מכפי שהוא חושב, וכי למה? מפני שיוקר המחיה הוא גבוהה מאוד ולא יספיק לו למשך שאירת חייו, ובנוסף "עזרה לילדים" זה דבר שמתבקש, הילדים כיום זקוקים לעזרה וסיוע כלכלי בשל המצוקה והחוסר צדקתי חברתי שלא פסח עליהם...

ההבדל בין צעירים לפורשים בצדק החברתי

קיים הבדל מאוד מובהק בין צעירים לפורשים. ההבדל העיקרי גלום בעובדה שצעירים יכולים לעבוד, יש להם את הכוח הנפשי והפיזי לקום כל בוקר ולעבוד בעבודה מסודרת (עד כמה שאפשר היות והכול כיום עובד על בסיס פרויקטים לצערנו הרב), לפורשים אין להם תמיד את הכוח הנפשי והפיזי הדרוש, נשאל פורש למה הוא לא יוצא לעבוד והוא אמר "אני את שלי עשיתי כבר", ובצדק כמובן, עכשיו צריך להבין שיש הבדל מהותי בין פורש שלא יצא לעבוד בין אם הוא תשוש נפשית או פיזית לבין צעיר שהוא עוד חזק ומחוסן יותר מכל הבחינות. כמובן שהפורש יש לו יותר ניסיון חיים ודרכי התמודדות טובה יותר אך אי אפשר שלא להבין את השחיקה שיש לפורש מהעבודה.

לפורשים יש יותר הוצאות על כדורים ושאר התרופות, יותר הוצאות על בילויים, חוגים, עזרה לילדים כלכלית, עזרה לנכדים כלכלית, ועוד...  (שימו לב שגם לשמור על הנכדים זו עזרה כלכלית רבה מאוד, מצד אחד לא מוציאים יותר כסף על חוגים נוספים כי הנכדים תופסים את הזמן הפנוי שלנו, ומצד שני מסייעים לילדים כלכלת שלא יצטרכו להביא בייביסיטר לנכדים)

לצעירים לעומת זאת לצעירים גם יש את ההוצאות שלהם כמו: ניהול משק בית, אוכל, בילויים (הם יכולים להוציא פחות ולבלות פחות מכיוון שיש להם עבודה וזה תופס להם את רוב הזמן הפנוי), ילדים ונכדים, וכמו שאתם מבינים לכל שלב בחיים יש את ההוצאות שלו, ככה שגם הצעירים כיום לא מלקקים דבש, אמנם הפורשים יש להם מקור חיסכון שחסכו כסף לסוף ימי חייהם כדי שיוכלו לחיות בכבוד, אך מכל מקום הפורשים אינם מסוגלים כבר לעבוד מפני השחיקה ומפני בעיות בריאות וכן הלאה...

לסיכום:

הצדק החברתי לצעירים ולפורשים לפנסיה הוא כמעט אותו הדבר למעט מקור החיסכון שיש לפורשים שזה פור קצת על הצעירים, עם זאת הפור הזה נאכל ברוב ימיהם בין אם בעזרה כלכלית לילדים ולנכדים, ובין אם בגרעון שהם נמצאים בו... כל חודש פורש זקוק למקור הון מסוים לו ולאשתו כדי להתקיים, על אף ההנחות והסובסידיות שיש בעיריות ובכל מקום כמעט לגמלאים עדיין כל יום שעובר ושהפורשים לא עובדים הם נכנסים לגרעון תקציבי ולכן מומלץ ומוטב לעשות קורס קטן ולעבוד במקצוע כעצמאי או אם במידה והיינו חשמלאים אפשר לעשות זאת בגיל פרישה גם כעצמאי.